deinedomain.tld

[Ria Tameg]

Die Archäologie gibt Hinweise auf die ungewohnte Reihenfolge der Buchstaben im Hebräischen.


Im August 1976 grub eine gemeinsame Expedition der Universitäten Tel Aviv und Bar-Ilan das Gelände eines alten israelitischen Dorfes aus. Das Gelände war zwischen 1200 v.u.Z. und 1000 v.u.Z. bewohnt, jedoch nicht vor dieser Zeit oder danach. Der Ort hat den modernen arabischen Namen Izbet Sartah. Er ist mit der in der hebräischen Bibel erwähnten Stadt Eben-Eser identifiziert, was Stein der Hilfe (G-ttes) bedeutet

Und Samuel nahm einen Stein und stellte ihn zwischen Mizpa und Schen auf, und er gab ihm den Namen Eben-Eser, und sprach: Bis hierher hat der HERR uns geholfen! 1.Sam.7,12

Ein Jahr später veröffentlichte der leitende Archäologe, Moshe Kochavi, ein Ostrakon, das neues Licht auf die Entwicklung der proto-semitischen Schrift wirft, die von den alten Israeliten verwendet wurde





Auf ihr stehen fünf Zeilen Hebräisch, von denen eine ein Abecedarium aus 22 Buchstaben ist. Es ist von links nach rechts geschrieben, womöglich deshalb, weil die Schreibrichtung zu dieser Zeit noch nicht festgelegt war. In diesem Fall geht das Pey/Phey dem Ayin voraus.

Aufgrund der Form der Buchstaben, sie enthalten teilweise noch piktografische Elemente, kann die Schrift auf etwa 1200 v.u.Z. datiert werden, die Periode, in der die alphabetische Schrift die Piktogrammschrift zu ersetzen begann

[Ria Tameg]

Tel Zayit ist eine archäologische Fundstätte im Schefala, einer Hügelkette südlich von Jerusalem.

Die Schefala war zu biblischen Zeiten eine wichtige Region. Möglicherweise befand sich dort die biblische Stadt Libna, vgl.Jos.10,32; 2.Kö.19,8 oder Ziklag, vgl.1.Sam.27,6.

Es war auch das wichtigste Schlachtfeld zwischen den Israeliten, die in den Bergen saßen, und ihren Erzfeinden, den Philistern. Eine der berühmtesten Schlachten der Welt, die Schlacht zwischen David und Goliath, fand im Tal von Elah statt, einem der beiden Haupttäler der Schefala (zusammen mit dem Ajalon-Tal, vgl. Jos.10,12).

2005 wurde dort von amerikanischen Wissenschaftlern ein Abecedarium entdeckt, das in einen Stein eingeschrieben ist. Der Stein ist ein 17 Kilo schwerer Felsblock, der in die Steinmauer eines Gebäudes eingebettet war, die zu einem Bauwerk aus dem 10.Jh. gehörte. Der Text-Stein war am letzten Tag einer Ausgrabungsperiode zufällig in einer Hauswand entdeckt worden.





Diese antike Alefbet-Inschrift folgt ebenfalls der Pey/Phey-Ayin Reihenfolge. Höchstwahrscheinlich gehörte Tel Zayit damals zum Gebiet des Stammes Juda.

Bis heute ist ein weiterer Ostrakon unbekannter Herkunft mit drei hebräischen Abecedarien derselben Buchstabenanordnung ausgegraben worden. Seine Herkunft ist unbekannt, aber die Schrift kann auf das späte 7. oder frühe 6.Jh. datiert werden. Angeblich wurde es in den Trümmern des Tempelbergs gefunden.

Obwohl einige Gelehrte meinen, daß der Text im phönizischen Alphabet v. re. n. li. verfasst ist, wird er häufig als das früheste bekannte Beispiel des gesamten paläo-hebräischen Alefbets angesehen.

Die bisher erwähnten Abecedarien sind die einzigen, die im alten Israel entdeckt wurden und aus der Zeit der Richter und des Ersten Tempels stammen und die Buchstaben Ayin und Pey/Phey umfassen. Phey geht jedesmal dem Ayin voraus. Wie wir gesehen haben, stammen diese Funde aus verschiedenen Regionen im alten Israel, nicht nur aus einem begrenzten Gebiet. All dies deutet darauf hin, daß Pey/Phey vor Ayin die ursprüngliche Buchstabenordnung im alten Israel war

14. נ Nun
15. ס Samech
16. ע Ayin ↓
17. פ פּ Pey/Phey ↑
18. צ Tsadik
19. ק Quph

[Ria Tameg]

Im 12.-10.Jh. v.u.Z. folgten die Funde von Izbet Sartah und Tel Zayit nicht der heute üblichen Variante des Alefbets. Auch der ursprüngliche Akrostichon im Ps.34 wurde nach Meinung von Gelehrten mit einer Pey/Phey-Ayin-Sequenz geschrieben

15 weiche vom Bösen und tue Gutes, suche den Frieden und jage ihm nach!
16 Die Augen des HERRN achten auf die Gerechten und seine Ohren auf ihr Schreien;
17 das Angesicht des HERRN steht gegen die, welche Böses tun, um ihr Andenken von der Erde zu vertilgen.
18 Wenn jene rufen, so hört der HERR und rettet sie aus all ihrer Bedrängnis.
Ps.34


15 סור מרע ועשה־טוב בקש שלום ורדפהו׃
16 עיני יהוה אל־צדיקים ואזניו אל־שועתם׃
17 פני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם׃
18 צעקו ויהוה שמע ומכל־צרותם הצילם׃

Wenn das Pey/Phey vor Ayin steht, ergibt sich folgender Text

15 weiche vom Bösen und tue Gutes, suche den Frieden und jage ihm nach!
17 das Angesicht des HERRN steht gegen die, welche Böses tun, um ihr Andenken von der Erde zu vertilgen.
16 Die Augen des HERRN achten auf die Gerechten und seine Ohren auf ihr Schreien;
18 Wenn jene rufen, so hört der HERR und rettet sie aus all ihrer Bedrängnis.

Diejenigen, die rufen und denen G-tt zuhört, und die Er aus all ihrer Bedrängnis rettet, sind natürlich nicht die Übeltäter, sondern die Gerechten.

[Ria Tameg]

Auch Ps.34 ist ein Akrostiker. Wie in Ps.25 fehlt der Buchstabe Vav, vermutlich, weil die hebräische Schrift nur zehn Wörter enthält, die mit Vav beginnen

6 הביטו אליו ונהרו ופניהם אל־יחפרו׃
7 זה עני קרא ויהוה שמע ומכל־צרותיו הושיעו׃

5. ה He
6. ו Vav
7. ז Zayin

Die letzte Zeile 23 beginnt stattdessen wiederum mit einem Pey/Phey, so daß die Buchstaben Alef, Lamed und Pey/Phey zu Beginn, in der Mitte und am Ende des Akrostichons

2 אברכה את־יהוה בכל־עת תמיד תהלתו בפי׃
...
12 לכו־בנים שמעו־לי יראת יהוה אלמדכם׃
...
23 פודה יהוה נפש עבדיו ולא יאשמו כל־החסים בו׃

das adäquate Wort #H502 alaphף #H502, dt. studieren bzw. lernen, ergeben.


Im Hebräischen gibt es fünf Buchstaben wie das Pey/Phey, die am Ende eines Wortes anders geschrieben werden als in der Mitte oder am Anfang, es sind die sogenannten Sofit- oder Endbuchstaben

17. פ פּ Pey/Phey
26. ף‎ Pey-sofit

[Ria Tameg]

Mit zwei Zeilen für jeden Buchstaben des Alefbets ist Ps.37 ist einer der längeren Akrostika in der Sammlung der Psalmen

1 לדוד אל־תתחר במרעים אל־תקנא בעשי עולה׃
2 כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃
3 בטח ביהוה ועשה־טוב שכן־ארץ ורעה אמונה׃
4 והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך׃
5 גול על־יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃
6 והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃
7 דום ליהוה והתחולל לו אל־תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃
8 הרף מאף ועזב חמה אל־תתחר אך־להרע׃
9 כי־מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו־ארץ׃
10 ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על־מקומו ואיננו׃
11 וענוים יירשו־ארץ והתענגו על־רב שלום׃
12 זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃
13 אדני ישחק־לו כי־ראה כי־יבא יומו׃
14 חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי־דרך׃
15 חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃
16 טוב־מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃
17 כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃
18 יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃
19 לא־יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃
20 כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃
21 לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃
22 כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃
23 מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃
24 כי־יפל לא־יוטל כי־יהוה סומך ידו׃
25 נער הייתי גם־זקנתי ולא־ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש־לחם׃
26 כל־היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃
27 סור מרע ועשה־טוב ושכן לעולם׃
28 כי יהוה אהב משפט ולא־יעזב את־חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃
29 צדיקים יירשו־ארץ וישכנו לעד עליה׃
30 פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃
31 תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃
32 צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃
33 יהוה לא־יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃
34 קוה אל־יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃
35 ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃
36 ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃
37 שמר־תם וראה ישר כי־אחרית לאיש שלום׃
38 ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃
39 ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃
40 ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי־חסו בו׃

Der Buchstabe Ayin fehlt. Stattdessen beginnt V.28b mit dem Lamed

28 כי יהוה אהב משפט ולא־יעזב את־חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃
29 צדיקים יירשו־ארץ וישכנו לעד עליה׃

12. ל Lamed
16. ע Ayin

Die LXX spiegelt jedoch eine Leseart wider, in der es eine Zeile in Vers 28 zu geben scheint, die mit dem fehlenden Buchstaben begann

עֲולָים לְעֹולָם נִשְׁמָרוּ...

Interessanterweise wurde in den Qumranrollen eine Leseart entdeckt, die mit der angenommenen LXX-Vorlage in Übereinstimmung steht. Das Schriftstück ist ein Zeugnis eines hebräischen Textes, der das Ayin in V.28 genau dort enthält, wo man es erwarten würde.

Zusammen mit der LXX öffnet das Fundstück ein direktes Fenster in die älteste bekannte Form des Psalms, die ein stimmiges und vollständiges Akrostichon enthält.

Die LXX ist die älteste durchgehende Übersetzung der hebräisch-aramäischen Bibel in die altgriechische Alltagssprache. Der griechische Text an dieser Stelle lautet

28 ὅτι κύριος ἀγαπᾷ κρίσιν καὶ οὐκ ἐγκαταλείψει τοὺς ὁσίους αὐτοῦ εἰς τὸν αἰῶνα φυλαχθήσονται ἄνομοι δὲ ἐκδιωχθήσονται καὶ σπέρμα ἀσεβῶν ἐξολεθρευθήσεται

In der LXX steht Ps.37 nicht an derselben Stelle wie im Masoretischen Text. Die Unterschiede in der Zählung sind dadurch begründet, daß die LXX die Ps.9 und 10 der Hebräischen Bibel als zusammengehörige Texte ansieht.

Sie enthält den Zusatz

aber die Gesetzlosen werden vertrieben bzw. die Ungerechten werden für immer vernichtet.
ἄνομοι δὲ ἐκδιωχθήσονται...Ps.36,28c

,

Im hebräischen Original könnte der Text gelautet haben

עֲולָים לְעֹולָם נִשְׁמָרוּ

Die LXX ist somit der lectio facilior, denn es löst das Problem des fehlenden initialen Ayins im Akrostichon.

Lectio facilior (einfache Fassung) i.Vgl.z. lectio difficilior (komplexere Fassung) ist ein Hauptprinzip der Textkritik. Wenn unterschiedliche Manuskripte einer bestimmten Lesart widersprechen, deutet das Prinzip darauf hin, daß das Original mit größerer Wahrscheinlichkeit das Ungewöhnlichere ist.

[Ria Tameg]

V.29 beginnt mit dem Buchstaben

18. צ Tsadik

27...סור מרע ועשה־טוב ושכן לעולם׃
28 כי יהוה אהב משפט ולא־יעזב את־חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃
29 צדיקים יירשו־ארץ וישכנו לעד עליה׃
30 פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃
31 תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃
...

An dieser Stelle könnte man stattdessen ebenso ein

ע Ayin

erwarten.

Der Ellicott's Commentary for English Readers bemerkt hierzu

Probably the transcriber was misled by the tsadde of the next verse, since that letter and ayin were often interchanged. (See Note, Psalm 34:14.)
Wahrscheinlich wurde der Abschreiber durch das Tsadik im nächsten Vers irregeführt, da dieser Buchstabe und Ayin oft vertauscht wurden. (Siehe Anmerkung, Psalm 34:14.)

War es vielleicht die bewußte Absicht des Psalmisten, das Ayin auszulassen, um so das Auge des Lesers auf die metrische Form des Psalms zu lenken, welche sich daraus ergibt?

Das Wort Ayin bedeutet Auge, sehen und im weiteren Sinne verstehen und gehorchen. Ayin ist ein stiller Buchstabe. Man sagt, das Ayin sieht, aber spricht nicht, was für eine demütige Haltung steht. Das paleo-hebräische Piktogramm für Ayin ähnelt ebenso einem Auge





Überspringt man V.29, ergibt sich eine interessante chiastische Struktur dieses Psalms, und zwar basierend auf der Anzahl der Akrostichonbuchstaben jedes Abschnitts, d.i.

3 א ב ג
1 ד
6 ה ו ז ח ט י
1 כ
6 ל מ נ ס פ צ
1 ק
3 ר שׂ ת

1 לדוד אל־תתחר במרעים אל־תקנא בעשי עולה׃
2 כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃
3 בטח ביהוה ועשה־טוב שכן־ארץ ורעה אמונה׃
4 והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך׃
5 גול על־יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃
6 והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃
7 דום ליהוה והתחולל לו אל־תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃
8 הרף מאף ועזב חמה אל־תתחר אך־להרע׃
9 כי־מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו־ארץ׃
10 ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על־מקומו ואיננו׃
11 וענוים יירשו־ארץ והתענגו על־רב שלום׃
12 זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃
13 אדני ישחק־לו כי־ראה כי־יבא יומו׃
14 חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי־דרך׃
15 חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃
16 טוב־מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃
17 כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃
18 יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃
19 לא־יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃
20 כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃
21 לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃
22 כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃
23 מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃
24 כי־יפל לא־יוטל כי־יהוה סומך ידו׃
25 נער הייתי גם־זקנתי ולא־ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש־לחם׃
26 כל־היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃
27 סור מרע ועשה־טוב ושכן לעולם׃
28 כי יהוה אהב משפט ולא־יעזב את־חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃
30 פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃
31 תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃
32 צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃
33 יהוה לא־יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃
34 קוה אל־יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃
35 ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃
36 ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃
37 שמר־תם וראה ישר כי־אחרית לאיש שלום׃
38 ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃
39 ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃
40 ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי־חסו בו׃

[Ria Tameg]

Eine weitere Besonderheit in Ps.37 fällt auf: Der Buchstabe Ayin hat die Gematria 70

16. ע Ayin 70

Dieser Buchstabe kommt in diesem Psalm genau 70 Mal vor





Während manche Gelehrte davon ausgehen, daß das fehlende Akrostichon ein Versehen ist und sogar glauben, den verlorenen Vers gefunden zu haben, weist die Anzahl des Buchstabens eher darauf hin, daß die Anomalie in diesem Psalm beabsichtigt sein könnte.

[Ria Tameg]

Die Analyse der Anzahl von Worten pro Abschnitt zeigt eine weitere chiastische Ebene des Psalms


A = 42 (7+7+8+7+8+5)
B = 11
C = 88 (8+8+8+7+6+8+11+5+6+7+7+7)

D = 10

C' = 88
B' = 11 (7+6+6+8+11+6+6+13+7+6+5+7)
A' = 41 (6+6+8+6+6+9)


Die Abschnitte B und C enthalten die gleiche Anzahl von Wörtern wie ihr Pendant B' und C', nämlich 11 und 88.

Abschnitt A enthält 42 Wörter, während A' 41 Wörter enthält. Dies ist zwar nicht exakt gleich, schafft aber dennoch ein annäherendes Gleichgewicht,



1 לדוד) אל־תתחר במרעים אל־תקנא בעשי עולה׃ 7)
2 כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃ 7
3 בטח ביהוה ועשה־טוב שכן־ארץ ורעה אמונה׃ 8
4 והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך׃ 7
5 גול על־יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃ 8
6 והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃ 5
7 דום ליהוה והתחולל לו אל־תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃ 11
8 הרף מאף ועזב חמה אל־תתחר אך־להרע׃ 8
9 כי־מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו־ארץ׃ 8
10 ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על־מקומו ואיננו׃ 8
11 וענוים יירשו־ארץ והתענגו על־רב שלום׃ 7
12 זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ 6
13 אדני ישחק־לו כי־ראה כי־יבא יומו׃ 8
14 חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי־דרך׃ 11
15 חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃ 5
16 טוב־מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃ 6
17 כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃ 7
18 יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃ 7
19 לא־יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃ 7
20 כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃ 10
21 לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃ 7
22 כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃ 6
23 מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃ 6
24 כי־יפל לא־יוטל כי־יהוה סומך ידו׃ 8
25 נער הייתי גם־זקנתי ולא־ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש־לחם׃ 11
26 כל־היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃ 6
27 סור מרע ועשה־טוב ושכן לעולם׃ 6
28 כי יהוה אהב משפט ולא־יעזב את־חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃ 13
29...
30 פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃ 7
31 תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃ 6
32 צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃ 5
33 יהוה לא־יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃ 7
34 קוה אל־יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃ 11
35 ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃ 6
36 ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃ 6
37 שמר־תם וראה ישר כי־אחרית לאיש שלום׃ 8
38 ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃ 6
39 ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃ 6
40 ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי־חסו בו׃ 9


Die Tatsache, daß die Wortmengen so gut zueinander passen, zeigt, daß V.29 einfach unpassend ist, zumindest was die chiastische Struktur des Psalms anbelangt.

[Ria Tameg]

Das Genre von Ps.37 ist zweifellos chokmah, d.h. Weisheit

חָכְמָה
8. ח Chet 8
11. כ Kaf 20
13. מ Mem 40
5. ה He 5
Σ 37..... Σ 73


David schreibt zum Thema Ungerechtigkeit. Die Schlußfolgerung ist eine, die sich in der Geschichte oft widerspiegelt.

Warum scheinen die G-ttlosen zu gedeihen, wenn die Gerechten leiden?

Der Adam Clarke Commentary bemerkt, daß dies damals als auch heute ein Mißstand war und ist. Die Hebräer sahen oft, wie Götzendiener scheinbar aufblühten, während sie unter Sklaverei und Entbehrungen litten

...it was intended as an instructive and consoling ode for the captives in Babylon, who might feel themselves severely tempted when they saw those idolaters in prosperity; and themselves, who worshipped the true G-d, in affliction and slavery.
Es war als eine lehrreiche und tröstende Ode für die Gefangenen in Babylon gedacht, die sich schwer versucht fühlten, als sie die Götzendiener im Wohlstand sahen, und sich selbst, die den wahren G-tt anbeteten, in Bedrängnis und Sklaverei.
vgl. Adam Clarke Commentary Ps.37

In unserer heutigen Kultur scheint es oft so, als ob die Skrupellosen weiterkommen, während die Guten immer als Letzter ins Ziel kommen.

Während David uns keine Erklärung für den Mißstand der Ungerechtigkeit anbietet, erinnert er uns daran, daß G-tt sich der Ungerechtigkeit in dieser Welt bewußt ist und sich darum kümmert. Er erinnert uns auch daran, daß Er, wenn wir geduldig sind, irgendwann handeln wird, um bei den Bösen den Spieß umzudrehen.

Der ursprüngliche hebräische Leser hätte den von David verwendeten Akrostichon sofort erkannt. Er hätte sofort die höhere Struktur und Ordnung erkannt, die hinter den Worten steckte, die David verwendet hat. Die Natur eines Akrostichons verlangt, daß es Design und Gedanken dahinter gibt. Der im Psalm verwendete Akrostichon deutet auf Design und Ordnung hin, ähnlich wie die Ordnung und Bauweise, die wir in der Schöpfung beobachten können, auf einen Schöpferg-tt hinweisen.

Die Struktur des Psalms soll den Leser daran erinnern, daß G-tt die Kontrolle hat. Wenn der Leser erkennt, daß die akrostische Struktur die im gesamten Vers enthaltenen Bilder und Weisungen unterstützt, kann nicht geleugnet werden, daß es sich wirklich um ein Meisterwerk der Literatur handelt.

Ps.37 ist einer, an den wir uns wenden können, um uns zu trösten, wenn wir uns dem Dilemma der Ungerechtigkeit in der Welt stellen.

[Ria Tameg]

Die alphabetische Struktur von Ps.37 ist einzigartig.

Zum größten Teil gibt es zwei Verse, die jedem Akrostichonbuchstaben entsprechen.

Drei Buchstaben haben nur einen Vers: Dalet, Kaf/Khaf sowie Quph.

Sofern man V.29, der dem Buchstaben Ayin hätte entsprechen sollen, ignoriert, ist Ps.37 nach dem Muster

2-2-2-1-2-2-2

eines Leuchters für sieben Öllampen gestaltet





vgl. 2.Mo.25,31-32 .37, hebr. menorah.

Die 22 hebräischen Buchstaben entsprechen drei Lampenständer und Ps.37 ist ein 3-fach alphabetischer Lampenständer!

1 לדוד אל־תתחר במרעים אל־תקנא בעשי עולה׃
2 כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃

3 בטח ביהוה ועשה־טוב שכן־ארץ ורעה אמונה׃
4 והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך׃

5 גול על־יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃
6 והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃

7 דום ליהוה והתחולל לו אל־תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃

8 הרף מאף ועזב חמה אל־תתחר אך־להרע׃
9 כי־מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו־ארץ׃

10 ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על־מקומו ואיננו׃
11 וענוים יירשו־ארץ והתענגו על־רב שלום׃

12 זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃
13 אדני ישחק־לו כי־ראה כי־יבא יומו׃

14 חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי־דרך׃
15 חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃

16 טוב־מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃
17 כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃

18 יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃
19 לא־יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃

20 כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃

21 לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃
22 כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃

23 מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃
24 כי־יפל לא־יוטל כי־יהוה סומך ידו׃

25 נער הייתי גם־זקנתי ולא־ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש־לחם׃
26 כל־היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃

27 סור מרע ועשה־טוב ושכן לעולם׃
28 כי יהוה אהב משפט ולא־יעזב את־חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃

30 פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃
31 תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃

32 צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃
33 יהוה לא־יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃

34 קוה אל־יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃

35 ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃
36 ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃

37 שמר־תם וראה ישר כי־אחרית לאיש שלום׃
38 ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃

39 ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃
40 ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי־חסו בו׃